<h1>סמ"ג לאוין סימן קס"ד</h1>
<h2>דף מט.</h2>
הזהירה תורה שלא לחוס על הרודף כמו שדורש בספרי (תצא פיסקא פ"ג) ממקרא שנאמר (דברים כ"ה י"ב) וקצותה את כפה לא תחוס עינך, לרבנן דרבי יהודה עניין הכתוב שכל החושב להכות את חבירו הכאה שממיתה אותו אחד במבושיו ואחד בכל דבר שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להציל הנרדף בכפו של רודף כאשר בארנו בספר מצות עשה (ע"ז), ואם אי[נ]ן יכולין [להצילו] מצילין אותו אף בנפשו שנאמר לא תחוס עינך (ע"פ רמב"ם רוצח וש"נ פ"א הל' ז'—ח') לפיכך שנו חכמים בפרק שביעי דמסכת אהלות (מ"ו) כך, שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במעיה בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להורגה ואם משהוציא את ראשו אין נוגעין בו מפני שאין דוחין נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם (ע"פ רמב"ם שם הל' ט'). ולפי ברייתא שהביא רבינו שלמה בפירוש חומש וקצותה את כפה ממון בגזירה שוה (ד)לא תחוס לא תחוס מעדים זוממין, ורבי יהודה שנאה בספרי (שם) וחולק על תנא קמא, גם בזה יש בו עשה ולא תעשה.
